ביאור:אסתר ח ב
אסתר ח ב: "וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ, אֲשֶׁר הֶעֱבִיר מֵהָמָן, וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי. וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:אסתר ח ב.
מרדכי קצין המודיעין
[עריכה]מלחמת היהודים באויביהם בפורים היתה מלחמת הגנה טהורה, וכדי להדגיש את טהרת המלחמה, לא לקחו שלל:
- (אסתר ט י): "עֲשֶׂרֶת בְּנֵי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא צֹרֵר הַיְּהוּדִים הָרָגוּ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם... ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם... ושאר הַיְּהוּדִים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרוג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם"
אם כך, מדוע, אסתר ומרדכי, לכאורה, לקחו שלל?:
- ביאור:אֶסְתֵּר ח א : "בַּיּוֹם הַהוּא נָתַן הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה אֶת בֵּית הָמָן צֹרֵר היהודיים[הַיְּהוּדִים]... ויסר הַמֶּלֶךְ אֶת טבעתו אשר העביר מַהָמָן, ויתנה למרדכִּי; ותשם אֶסְתֵּר אֶת מרדכִּי על בֵּית הָמָן"
כידוע, חלק גדול מהמודיעין של השב"כ, במלחמתו בטרור הערבי, מגיע ממסמכים שתופסים בבתים ובמשרדים של פעילי הטרור. אם כך, ייתכן שמרדכי היה צריך את בית המן, לא בתור שלל, אלא כדי לערוך בו חיפושים. בפסוק קודם נאמר:
- (אסתר ז ט): "וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ: 'גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן...'"
המן החזיק בביתו את העץ שהכין כדי להרוג את מרדכי. ייתכן שהמן החזיק בביתו גם אמצעים אחרים שהיו קשורים להשמדת היהודים המתוכננת, כגון: כלי נשק, רשימות של עוזרים ותומכים ברחבי הממלכה, תוכניות להתארגנות וכד'. מרדכי מצא בבית המן את כל הדברים הללו, וכך יכל לארגן את היהודים למלחמת-מנע ממוקדת נגד שונאיהם.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:מרדכי קצין המודיעין
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2008-03-23.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/ktuv/mgilot/es-08-02
טבעת המלך
[עריכה]הטבעת היתה בידי המן. אפשר להניח שלפחות משרתי המלך וסריסיו ידעו שהמן החזיק בטבעת, למרות שהכתוב לא מידע אותנו שהעובדה פורסמה, ואפילו המן לא העיז לספר לאשתו על הטבעת שבידו. משרתי המלך הבינו, ללא פקודה נוספת, שהפקודה "תְּלֻהוּ עָלָיו" (אסתר ז ט) כללה גם את ההוראה להוריד את הטבעת מהמן ולהחזירה למלך. אנו רואים שהמן למרות הטבעת בידיו לא היה חופשי להשתמש בטבעת להציל את חייו, והטבעת לא נהפכה לרכושו.
הטבעת חזרה למלך, ורק אז כנראה חמת המלך (או פחדו) "שָׁכָכָה" (אסתר ז י). אז "וַיִּתְּנָהּ לְמָרְדֳּכָי" באותם תנאים שהמן קיבל - להשתמש לטובת המלך בלבד, אחרת סופך יהיה כסופו של המן.
ביתו של המן
[עריכה]אסתר מינתה את מרדכי למנהל ביתה החדש רק לאחר שהוא קיבל את הטבעת. אסתר הסיקה שהמלך לא יתנגד למינוי הזה לאחר שמרדכי קיבל את תפקידו של המן ונעשה ראוי לגור ולנהל את רכושו של המן שהועבר למלך וניתן לאסתר כמתנה. את ערכם של מתנותיו של המלך כבר ראינו בענין הטבעת. אסתר הדגימה קבל עם ועדה את עוצמתה ויכולתה לעשות החלטות חשובות ללא אישור ישיר מהמלך.
מקורות
[עריכה]נלקח מ- מגילת ההיפוכים. אילן סנדובסקי, אופיר בכורים, יהוד מונוסון, 2013